יום רביעי י"ג אדר- תענית אסתר

א.    תענית אסתר איננה מארבע הצומות על החורבן. היא איננה נזכרת בפירוש בגמרא, אך יש לה רמז, בלשון חכמים: "י"ג- זמן קהילה לכל". לכן נהגו כל ישראל להתענות ערב פורים, זכר לתענית שתקנה אסתר, או זכר לתענית שמן הסתם התענו היהודים בזמן מלחמתם עם עמלק.

ב.     התענית מתחילה מעלות השחר, בשעה 04:29, עד צאת הכוכבים, בשעה 18:02.

ג.       מי שרוצה לאכול או לשתות במשך הלילה, לפני עלות השחר, כאשר הולך לישון בליל י"ג, יעשה תנאי שאינו מקבל את התענית בשנתו.

ד.     מעוברות ומיניקות, וכן כל חולה שחלה כל גופו ונפל למשכב, למשל, מי שיש לו חום או כאב חזק באחד מאבריו, פטורים מהצום.

ה.    בתפילת שחרית ובתפילת מנחה קוראים פרשת ויחל.

       במנחה מפטירים, דרשו ה' בהימצאו. ואין אומרים אבינו מלכנו ותחנון.

ו.       לאחר מנחה נוהגים לתת צדקה, זכר למחצית השקל שהיו נותנים לקניית קורבנות ציבור. וכן, כדי להקדים את שקלינו לשקליו של המן הרשע.

ז.      סיום הצום, כאמור, בצאת הכוכבים.

     אולם, מיד בצאת הכוכבים חייבים הכל בשמיעת המגילה.

     לכן, למעשה, שוברים את הצום לאחר ערבית וקריאת מגילה.

ח.    מי שקשה לו לשמוע מגילה בצום, רשאי לשתות כדי רביעית, ולטעום מאכל, עד כביצה, אחרי צאת הכוכבים ולפני ערבית וקריאת מגילה.

ט.    בליל הפורים, נקראים ההורים לחנך את ילדיהם להכות את המן, אולם בגבולות של זמן, כדי שלא להאריך את הקריאה יתר על המידה, בגלל הצום.

י.       נשים, השומעות קריאת מגילה מאוחר יותר, לאחר הקריאה בבית הכנסת, רשאיות לשבור את הצום מיד בצאת הכוכבים, בשעה 18:02.

 אור ליום חמישי, י"ד אדר, פורים דפרזים

א.    בצאת הכוכבים, 18:02 מתפללים ערבית וקוראים מגילה.

ב.     לפני הקריאה מברכים שלוש ברכות: על מקרא מגילה. שעשה ניסים ושהחיינו.

ג.       ספרדים, המברכים שהחיינו רק בקריאת הלילה, יכוונו בברכה זו גם על שאר מצות הפורים: קריאת מגילה בבוקר, משלוח מנות, מתנות לאביונים וסעודת פורים.

ד.     חובה לשמוע כל מילה מפיו של בעל הקורא. לכן חייבים להיות מרוכזים בשמיעה. מי שלא שמע מילה או יותר, יקרא מתוך החומש וישיג את בעל הקורא, אפשר להשלים עד מחצית מהמגילה בקריאה מחומש.

ה.    בסיום הקריאה מברכים "הרב את ריבנו". יחיד הקורא לעצמו, לא יברך.

ו.       גם נשים חייבות בקריאת מגילה. בקריאה לנשים, אם בעל הקורא לא שמע מגילה, יברך הוא את כל הברכות. אם בעל הקורא כבר יצא ידי חובתו, תברך אישה אשכנזיה ברכת "לשמוע מגילה", שעשה ניסים ושהחיינו. אם אין אישה אשכנזיה וקורא רק לספרדיות, יקרא בלא ברכה.

ז.      מצווה לחנך את הילדים ולהביאם לבית הכנסת. אולם, ילדים פחות מגיל 7, לא הגיעו לחינוך, והם עלולים להפריע. לכן, אין להביאם. מי ששמר עליהם בבית, ישמע אח"כ את הקריאה.

ח.    אין מצווה לשתות בליל הפורים וטוב לב משתה תמיד.

     יום חמישי בבוקר, יום הפורים

א.    ביום חמישי מהבוקר, ארבע מצוות לפנינו:

-         מקרא מגילה.

-         מתנות לאביונים.

-         משלוח מנות.

-         סעודת פורים.

ב.     מקרא מגילה:

            אשכנזים מברכים שלוש ברכות גם בבוקר, ומכוונים בברכת שהחיינו על כל מצוות     היום הנוספות: מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודה.

            ספרדים אינם מברכים שהחיינו.

ג.       מתנות לאביונים:

            מצווה עיקרית ביום הפורים היא לתת מתנות ולשמח את האביונים. כדי להעביר את המתנות למי שצריך, ראוי להקדים נתינת המתנות לידי גבאי הצדקה בימים שלפני        פורים, ע"מ שיוכלו להיערך כראוי ולהעבירם ביום הפורים עצמו. מי שאינו מוצא     אביונים ביום הפורים, יפריש כסף, ויתן כאשר ימצא עניים.

ד.     משלוח מנות:

            חייב כל אדם, איש ואישה, נער ונערה, לשלוח לפחות שתי מנות לחבר אחד. איש ישלח             לאיש, ואישה תשלח לאישה.

ה.    סעודת פורים:

            ראוי ונכון להתפלל מנחה לפני הסעודה. זמן מנחה גדולה הוא בשעה 12:19. לאחר מכן             יכול להתחיל בסעודה.

            חייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע. אולם, החושש שמא ישתכר וינהג בקלות       ראש, או חלילה יגיע להקאה וכד' ישתה מעט יותר מהרגלו ודי בזה.

 פורים דמוקפין

א.    בירושלים, ובערים המוקפות, נוהגות כל המצות הללו ביום שישי, ט"ו אדר.

ב.     נוהגים להקדים את סעודת הפורים ולעשותה מיד לאחר מנחה גדולה, מחמת קדושת וכבוד שבת קדש.

ג.       מי שנמשכה סעודתם עד כניסת השבת, דהיינו עד השקיעה, בשעה 17:45, אסור להם להמשיך ולאכול בלא קידוש.

יש אומרים שיתפללו ערבית ואח"כ יעשו קידוש, ויש אומרים שרשאים לעשות קידוש ולהמשיך בסעודה, ואח"כ ישלימו תפילת ערבית.

ד.     בכל מקרה שממשיכים את סעודת הפורים אחרי 17:45, ינהגו כדלהלן:

1. יכסו את הפת בכיסוי, כנהוג.

2. אח"כ יעשו קידוש, בלא ברכת הגפן, שהרי מן הסתם כבר ברכו הגפן בסעודת הפורים. אומרים ויכולו, ואח"כ מיד את הברכה "אשר קידשנו במצוותיו ורצה בנו" וכו', וישתו מיין הקידוש.

3. לא יטלו ידיים, ולא יברכו המוציא, אלא יבצעו על לחם משנה, ויטעמו מהבציעה. ואח"כ ימשיכו סעודתם. (הלכה זו מבוארת בהלכות שבת, רעא, ד', דין "פורס מפה ומקדש")

נזכה לקיים את מצוות הפורים כהלכתם, ובמיוחד, למחות את זכר עמלק.