חכמה של " דבר מתוך דבר " , הוא כלל שכל דבר חי (חיות) ועקרון הטבע.

אי אפשר לזלזל במיוחדות של הפרט וחכמתו ושזה בעצם מתגלה על ידי יצירתיות , תפקודו או אפילו בדרך של החשיבה.

החכמה של האחד הכללי ובאותו המידה , התגלות של אחד שייך לפרט.

למה מיוצר לנו הצורך באכילה , בכאלו חכמות עצומות , עם בסופו של דבר , רוב מגיע לשירותים , וזה מעגל שחוזר על עצמו אפילו ש -" כולם בחכמה עשית ".

איך אנחנו מחפשים ענות כאלה מיותרות , שהם לא מטורפות ולא מספיקות לנו יותר מחמש דקות ומרחקים אותנו בחיפוש האמת ועומק הדברים , שהחיפוש הזה הוא דבר טבעי כי מאחורי כל דבר יש עומק הרבה יותר יפה.

איך שירים ומוזיקה עם חוסר משמעות ותוכן , יכול לעייף אותנו באוויר ודברים עם כל כך הרבה משמעות , תיתן לנו כל כך הרבה ספקות ?

בגדול וכמו בקטן , הכל הוא מסך אחד גדול , איפה אנחנו נמצאים כשהשחקן הראשי פועל כאחד גדול ?

לפעמיים , אנשים אחרים לא תהייה כל כך חזק בראש , מבחינת מנטלי , כמונו , וצריך לדעת את זה !

גם עצות של אנשים לא מספיק טובות , כי לא ניטרליות , ולא דיי שאנשים לא יודעים לנהג את עצמם , הם גם רוצים לנהג אותנו ואסור לתת להם.

הרבה פעמיים גם , אותם ששואלים שאלות רבות , עונים רוב הזמן בעצמם , על שלאותם.

בנוסף , אנחנו יודעים בוודאות שלא כל מה שטוב לי , הוא דבר טוב לך , ומי שנותן עצות , יכול לשכוח את זה הרבה פעמיים.

בתכלס , הגענו לעולם מושלם , שגם אחרי כל הדורות וכל השנים שעברו , ואחרי כל היוזמות ה-"אנושיות" (כביכול של האדם) , האנושיות לא חדשה את העולם ועשה אותו יותר מיוחד ממה שהוא כבר מיוחד. גם אם נקבל תוספת זמן של כל הדורות שעברנו עד עכשיו , לא נגיע לשליש מהיופי , חכמה , אופיי , פרטיים , תוכן , רגשות , ריחות , ועוד תחושות ומאפיינים מיוחדים ומדהימים שיש לנו בעולם הזה , מלכתחילה.